עיצוב – אטלס אדריכלות עכשווית

אדריכלות העשור האחרון מוצגת בצורה מרשימה באוסף מכל רחבי העולם בהוצאת פיידון, צרפת.
מבחר המבנים המקוריים מכל ארצות תבל נותן תמונה מקיפה על ההתפתחות המטאורית של פרויקטים ארכיטקטוניים במאה ה-21, כלומר מאז שנת 2000. מדובר על מיזמי עיצוב "נסייניים", אם לא לומר מטורפים, שבוצעו בידי אדריכלי צמרת שניתנה להם יד חופשית להקים בניין כלבבם. האוסף מקיף מבנים מכל סוג ומכל גודל, החל בשדות תעופה, גשרים, מרכזי תרבות, ועד חווילות פרטיות בערים או בחיק הטבע.

 

---

תמצא שם מכל טוב… "גשר סימון דה-בובואר" בפריז, המחבר בין שתי גדות ללא מגע במים, ונראה כהרחבה של גשרי העץ התלויים אך הבטוחים בפארקים של פעם; בנייני הטלוויזיה האולטרה-מודרניים בבייג'ין, שבהם חומרי המתכת המשולבת בסיבים בוהקים כיהלום מצטרפים לאוירה ה-כמו חללית שמשרה מגדל מלבני ענק המבוקע לכל אורכו בחלון ענק, ומזכיר את השער הבידיוני מסדרת סטארגייט; בכיוון הקיימות בטבע ניבחר "בית האורכידיאה" בקולומביה, כהצדעה לפרח הלאומי ובדמותו: חיקוי ענק של עלי הכותרת העשויים בצביון מחצלות גמישות, כשהכל ניתמך על סמוכות מתכת בבחינת גיבעולים;
הגן המדעי בדנמארק מתייחד במבנה גלי בצבע כסוף בצורת לגו ענק המשתלב יפה בנוף הבוטאני ובנקיון המופתי של הסביבה; מקדש "סביבה ירוקה" בלב יער אורנים יפני – והרשימה ארוכה.
על פי כתבה בעיתון לה פיגארו, מתאריך 31.10.2009

לינק ל-ATLAS PHAIDON

כינוס המונומנטים החדשניים הללו תחת קורת גג קאנונית בכרך האטלס הוא כשלעצמו מונומנט תרבותי ממדרגה ראשונה. מלבד הצילומים עוצרי הנשימה, העיון מעשיר את הקורא בנתונים מספריים על הגובה
(למשל 234 מ' במידגם הסיני), העלות (1,309 מיליארד) השטח (חצי מיליון מ"ר), שנת ההקמה, התכולה ובעיקר – על החזון האמנותי או האסכולה שעל בסיסם שאב האמן-האדריכל את הרעיון והחומרים ליצירתו. לא מעץ ואבן , אלא בזכוכית ומתכת ובכלים המתקדמים ביותר שביכולת הטכנולוגיה העדכנית להציע. אין פלא בדבר שהמודעות הכלל עולמית לאיכות הסביבה ולחשיבה אקולוגית ניכרים בכל העבודות המוצגות, כקו מנחה ומשותף לאמנים ולאזרחי העולם כולו.

 

---

 

המראה המקיף על העשייה האדריכלית הבו-זמנית בכל קצווי הגלובוס מלווה בהלם העתיד, ועשוי ליצור סיעור מוחות לכל העוסק בתחום ולכל מי שמתעניין בשאלה – לאן פני התרבות בעידן האלף השלישי.

---

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים –

עיצוב – על סף האלף השלישי

פני העיצוב- לאן ?

השאלה מתחדדת על סף המאה ה-21 ולאור חילופי העשור, כעיתוי "קצה" המתאים לסיכומים והערכות. המושג "סוף המאה" שהוטבע עוד במעבר אל המאה ה-20 הפך לגורם מקובל על כל מחלף בלוח השנה, והתגשם בצורה ה"חגיגית" ביותר בתום האלף השני. כזכור, שנת אלפיים הכניסה רטט ללבבות, בין בתחזית קודרת ובין בצדדים האופטימיים, שנסמכו על הקידמה ועל תחושה כללית ש"הגרוע מכל" מאחורינו.

---

המאה העשרים הפגינה מודעות לשינויים המתחוללים בכל שדה התרבות. האמנות ביטאה רצון עז להרוס את המאגר המוזיאוני של העולם הישן ולפתוח דף חדש, מן היסוד. אמנים מובילים כמארק רותקו הגיעו עד לכדי הסתפקות בצביעת לוח חלק, כדי להביע את רעיון ה"טאבולה ראזה" דהיינו – מתחילים מאפס.

[לינק: מפגשים מהסוג החזותי - פוסט מודרניזם]

 

---

אם העולם מפנה עורף למורשת העבר ובמקומה שולט בכיפה מושג "הכאן והעכשיו",

התמורה בתפישת העולם השפיעה על שני כיוונים סותרים:
- מן הזוית האופטימית, נוצר חלון הזדמנויות יצירתי, הפתוח לכיוון העתיד.
- באופן אירוני, ההתמקדות בכאן ובעכשיו יצרה מחסום בפני הבאות, ואולי – בפני ראיית הבאות.

ההתפרצות הפלורליסטית של הסגנון הרב-גוני והמעורב, המאותגר בחופש הבחירה הוציאו אל הפועל שפע של כוחות יצירתיים שהתבטאו ביופי כובש, ללא הצורך לחשוב על העתיד, "כאילו אין מחר".

(המחקרים שערך קאנדינסקי בפוטנציאל של הצבע הם אמנם דוגמא לעבודה מתוך חזון, אך למרות קיסמו המיסטי הרי למעשה התיאוריה לא הולידה דור המשך מובהק).

---

ברם, לאחר חלוף עשור מנקודת האפס,

ראוי לעצור במעט את אוירת "איש הישר בעיניו יעשה" שהתפתחה בתוך המרוץ למקוריות.
מעניין איך יוגדר העידן הנוכחי, כאשר יחליף את הפוסט-מודרניזם ?
ובאיזו מידה עשר השנים של נסיונות עיצוב תעשייתי, של שימת דגש על ממדי ענק כאפקט של תפישת הכפר הגלובלי וכן שיכפול מותגים (שנבע מהתנועות הגדולות של הפופ), ישאירו את רישומם על השביל ההסטורי של האמנות.

 

 

---

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים – http://www.cavim.co.il/

עיצוב מינימליזם בגדול

בהגדרה של מינימליזם היינו מצפים לגישה מצמצמת או מקטינה, אך מובילי הזרם המינימליסטי,

כגון פראנק סטלה מאופיינים בגודל ממדי העבודה כמו גם בגדלות הנושא והתכנים. למשל סידרת ה"איורים" שלו לרומן של מלוויל – מובי דיק – הלוויתן הלבן. התמונה מתפרשת על קירות שלמים בתערוכה, ומשקפת בקוים כלליים את עלילת המאבק ההירואי באיתני הטבע.
מה בכל זאת מתחבר למושג המינימליות ביצירתו של סטלה ?
מתוך ההצהרות של האמן ניתן להתחקות אחר חידושיו בתחום המינימליסטי שראה בו מעין חזון.
- ההליכה אל המופשט, במטרה לא לייצג את עולם המציאות אלא את עבודת הציור עצמה:
"בד שטוח עם ציור עליו. שום דבר יותר מכך".
- צמצום בכמות הגוונים והסתפקות במבחר צבעים מוגבל, ואפילו עד לשחור-לבן בראשית דרכו.
- ויתור על נושאים אקספרסיוניסטיים המקובלים על אמני התקופה. 
(ABSTRACT FRANK STELLA WIKIPEDIA )

הפניית המבט לציור עצמו כאובייקט לגיטימי המיוצג על הבד דורשת חיפוש פנימי מעל ומעבר לנושא הנדוש "הצייר בסטודיו שלו", עם הפאלטה של הצבעים ודוגמנית עירום (כמו בדוגמה של גוסטב קורבה). ההשקעה של סטלה פונה למחוזות בלתי מוכרים, על גבול המופשט.
ייתכן שבכך נוכל להסביר את פשר התמונה "חכמת העצלות".

במבט ראשון הכותרת מביכה את הצופה שנותר נטול נקודת אחיזה שתחבר בין הכותרת לציור, המופשט ממילא. ברם בעיון מעמיק (עיון משורש עין) מתגלה איזון חכם ביותר בין הרכיבים המוצגים על הבד. הצירוף בין גלילי אריזות מוכנות – מקרטון או אלומיניום – לבין גזירה של צורות אורגאניות מעולם החי איננו שרירותי באמת. למעשה היחס ההנדסי בין החפצים יוצר מירקם מעניין שמבליט את גורם התלת-מימד. אכן הרקע השטוח לכאורה מקבל נפח קיומי שהתרחק מאוד מ"סתם קווים על הבד ולא יותר מכך".

 

 

 

ברבות הימים שינה האמן את טעמו, והרחיב את תחומי פעילותו,

החל בעבודות הדפס ועד עיצוב אביזרים ומותגים, כגון עיצוב סמלה של מכונית המרוץ BMW. הודות לשליטתו בתפישת החלל כמרחב אסתטי יצאו לו מוניטין כמעצב תערוכות ענק, בירידים ומרכזים אמנותיים.
אשר לתפישת עולמו ניתן להבחין בפתיחות גוברת ומודעת לתכנים וסמלים, כביכול בסתירה להגדרתו העצמית המפורסמת.
למעשה כאן באה התעלומה לפיתרונה המוצלח, המקשר את סטלה בעבותות אל עולם עיצוב הפנים: התמונות פרי מכחולו נועדו לעטוף את קירות החדר בבחינת פוסטרים מוכנים, והציור הופך לחלק בלתי נפרד מן הריהוט ומכל האיבזור הפנימי של חלל המגורים.

 

 

 

בשורה התחתונה, ניתן להסיק כי כל הגדרה אמנותית היא מטיבעה תלויית-זמנה וטובה לזמנה.
הדבר נכון בעיקר אם נתייחס למאניפסט האמנותי פחות בבחינת כרזה סטאטית וסגורה, אלא כקריאה שנועדה להפעיל את עולם העיצוב ולהגדיר מחדש את כל תפישת החלל כתרבות ממותגת .
יוצא מכך שההגדרה העצמית היא תחילתו המהותית של המהלך ולא תיאורו מבחוץ.

---

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים – http://www.cavim.co.il/

עוד שיתוף פעולה של מכון קווים עם העולם האמיתי

שיתוף הפעולה הזה נעשה עם תחנת הרדיו האזורית רדיו חיפה.

חיפשנו פרויקט בו יוכלו הסטודנטים שלנו לקבל מושג של עבודה מול לקוח אמיתי.

פנינו אל רדיו חיפה, דני נישליס, מנכ"ל ובעלים של התחנה וביקשנו ממנו לייצר את הפרויקט בשיתוף.

 

דני נעתר לרעיון, מסתבר שבדיוק בתקופה זו הוא חושב על שיפוץ חלקים מרכזיים ברדיו כך שהפניה נפלה נכון על האדם הנכון והפרויקט הנכון ….

 

הסטודנטים באו לביקור ברדיו,

עשו סיור וקיבלו בריף.

לאחר מכן הם קיבלו את הפרוגראמה של הרדיו והתחילו לעבוד על רעיונות שונים.

כל אחד יצא לעולם התוכן שלו והביא רעיון שמושתת על מקור השראה אחר כיוון עיצובי וייחודי אחר.

 

שלל הרעיונות הוצגו בפני המנחים ודני.

עכשיו אנחנו רוצים להראות לכם חלק מהיצירה ולעדכן אתכם בהמשך הפרויקט.
פתחנו בלוג לפרויקט בו יוצגו :

• הפרויקטים במלואם,
• הרעיונות,
• ראיונות שיערכו עם אנשים שלוקחים חלק
• וצילומי וידאו שנותנים הצצה אל מעבר לקלעים בהגשות.

לינק לבלוג…

 

רצ"ב שלושה סרטונים – הגשה , ביקורת על הגשה וראיון עם משתף הפעולה שלנו – דני נישליס.

 

--------------------------------------

 

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב פנים – פשה גטניו

המעצב הפרובוקטיבי גטניו פשה מוכר בטביעת אצבע אופיינית: הכורסה – אשה שהביאה לפירסומו בישרה שרשרת מותגים המעוצבים בקו ה"נשי" השנוי במחלוקת. עוד סימן היכר מובהק הוא קשירת הרהיט לכדור מתכת, בשרשרת המזכירה נוהל כבילת אסירים למישקולת, באירופה שעד המאה הקודמת. האמירה המשודרת דרך הכבלים הללו נראית ברורה מאליה: אם הרהיט קשור לתדמית הנשית, העיצוב מבטא שיעבוד לעולם הגברי. במעגל רחב יותר הריהוט הכבול מדגיש את תלותנו בחפצים ואת חיינו הסובבים באופן פאטאלי על הציר החומרי. בנקודה זו תפקידו של המעצב מקבל ערך אסתטי מוסף, כיוון שהוא מבליט את כמיהתנו לצורה האמנותית וליופי, כערכים שחרגו מהחומר אל הרוח.

 

ברם בניגוד לטקסט כתוב, היצירה החזותית משוחררת ממושגים מילוליים, וכל אחד מוזמן להתרשם ממנה כראות עיניו, בשפת החושים והצורות. אכן, פשה אינו הראשון שהמציא את "הפיסול הכבול".
האם לקח כמודל עיצובי את דדלוס, האמן המיתולוגי הקדום, שפסליו ניראו כה חיים, עד כי היה צורך לכבול אותם בשלשלאות, כדי "שלא יתחילו לנוע" וללכת לאיבוד…

דדלוס האגדי, הידוע יותר מנסיונותיו לעצב כנפי תעופה מנוצות ציפורים,

אכן יכול לשמש כמודל ראשוני ורב-תחומי לאמן המודרני, כיוון שלא ראה כל הבדל בין התפקיד האמנותי לבין השלב הביצועי של מעשה היצירה. כמוהו כליאונרדו דה וינצ'י השקיע מכישרונו בנסיונות קינטיים, החל בתעופה ועד אדריכלות מתוחכמת

(דדלוס הוא אדריכל מבנה הלאבירינט, ולהבדיל, ראשון מעצבי טכנולוגית הצעצועים האמבולטוריים לילדים).

————————————–
אם נחזור לגטניו פשה, גם הוא משתעשע בעיצוב פריטים המזכירים חדר ילדים בתנועה,

למשל כיסאות-פוף מתניידות שצורתן לקוחה מעולם החי, ולחילופין בניינים המזכירים קוביות לגו, כדוגמת חווילתו הפרטית בברזיל (למכירה…).המודולאריות היא קו מנחה בעבודותיו, כפי שמעיד ה"מאניפסט" הפרטי שלו: האמן אף מתנכר ליצירות שהשלים, מתוך הדחף תמיד לשנות, להתעדכן, ולנוע קדימה עם רוח הזמן.

————————————–

גטניו פשה ומרטן באס המתארחים בתערוכה CASA09, מעוררים פרובוקציות בעולם העיצוב: האחד מחפיץ והאחר שורף
התערוכה מתקיימת מה19 לחודש עד ה22 לאוקטובר …

 

————————————–

 

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים – http://www.cavim.co.il/

עיצוב הקו הפשוט

בתוך מיגוון הנסיונות החדשניים בתחום האדריכלות נראה שניזנח מעט הקו הפשוט

שכה נפוץ בהשפעת הבאוהאוס עד לפני שני עשורים. למעשה הגישה "הנקייה" דורשת חשיבה חדשה, לאור שפע המשאבים הטכנולוגיים העומדים בפני המעצב המודרני.

מהו פשוט ? איך נגדיר את הסגנון הפשוט או את הקו הפשוט בעיצוב ובאדריכלות ?
אם ננסה לברר מהו ההיפך מפשוט ניווכח כמה לא פשוט הדבר… האם ההיפך יהיה "מורכב" ? "מסובך" ? מסולסל ? האפשרויות רבות ומביכות.
המייצג המובהק של הקו הפשוט בעיצוב פנים ובאדריכלות אורבנית הוא כאמור סגנון ה"באוהאוס" שתפש אחיזה ניכבדת בעולם העיצוב מאז היווסדו במחצית המאה ה-20. נילוו לגישה זו – הנטייה לקו הישר, לעיצוב הנקי, לצמצום הצבעים במוטיבים חסכניים, וכמובן הידור מאופק ומרשים שהשפעתו מרגיעה ואלגנטית. אם לא נחפש במבט אקדמאי, איזו אופנה בדיוק פרצו חלוצי סגנון הבאו-האוס

(שממילא הסתעף לסגנונות מגוונים, הודות לפתיחות שהקרין) – נמצא בנקל מייצגים מובהקים לסגנון ההפוך.

 

הבארוק של המאה ה- 17 ראה עצמו במוצהר כמבטא סגנון ראוותני, עשיר, רב-תפארת ונוצץ.
קאראוואג'ו, ברניני ויורשיהם התחרו כביכול על הכתר – מי יפסל או יעצב מונומנט או פסל יותר מפואר, יותר מרשים. החומרים נבחרו בהתאם: הרבה זהב ואבן שיש, וב"הרמוניה" מלאה עם התכנים הכבדים: קדושים, גיבורים מיתולוגיים (ומלאכי שמיים זהובים, לעיטור קירות הכנסיה ותיקרותיה).
יתרה מכך : כאילו הבארוק לא מיצה את הברק האסתטי, באה אופנת הרוקוקו המצועצעת כדי להעצים את הרושם, כמו האיל המסתבך בקרניו המסולסלות, שאין בהן שום תועלת מלבד הרושם החיצוני והשטחי. סביר שמוסדות הכנסייה עצמם בחלו בקו הסגפני שביסוד הדת והגבירו את כוחם תוך ניצול עושרם הרב למימון ולעידוד אמנות מהסוג האמור. גם שגשוג הבורגנות המריץ את המתעשרים החדשים לחקות את גינוני חצרות המלכים בטעם האמנותי המופרז.

 

[אמנות הבארוק]
נשאלת השאלה – כיום, כאשר מבחר עצום של סגנונות מחכה לבחירתנו -

מה יהיה הקו התואם לסדר העדיפויות האסתטי בשדה העיצוב ? הברק כשלעצמו אין בו כדי לסנוור את עינינו. כבר בסגנון הפופ נוצר ריחוק מפולחן החוג הנוצץ, דרך ניפוץ דימויי הזוהר בשיטות פירסומת מנמיכות.
המותגים המתוחכמים של ימינו מעידים על כך שהשפע, או אוירת השפע יכולים להתבטא בדרכים יותר מתונות ופחות ראוותניות. אם עיצוב הפנים מתמקד ביעילות התוצר, ההשקעה תתגלה בתוצאה הפרופורציונאלית ובעקרון המאזן בין המבנה לסביבתו. התחשבות בבחירת חומרים ידידותיים לסביבה כשלעצמה מכתיבה קו פשוט וברור, שמבטיח קיימות נעימה ומרגיעה.
נראה שחזרה לקוים הפשוטים היא צו השעה, לפני שהאדריכלות תתפתח בכיוונים סוריאליסטיים במסווה של המצאות חדשניות.

---

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים – http://www.cavim.co.il/

עיצוב – מחווה לרחובות פריז

האדריכל כמעצב האדם
במלאות 70 שנה למותו של מבקר האמנות הנודע ולטר בנימין (27 בספטמבר 1940, קטלוניה) ראוי להזכיר את תרומתו האדירה לקידום החשיבה האדריכלית בת זמננו. עבודתו על סמטאות פריז, המרוכזת בספר בשם זה, מאירה באור חדש הן את רחובות פריז שאותה הכתיר כ"בירת המאה ה-19", והן את התפקיד המיוחד שממלאת האדריכלות בעיצוב אופיים של בני האדם המסתופפים בין קורותיה.

 

עיקר תשומת לבו מתמקדת בבתי הקפה הפריזאים,

המקורים בזגוגיות ובמראות בצורה שמשפיעה על אורחי המקום (בייחוד הנשים) לשקוד על הופעה מטופחת, מכוח השתקפותם המתמדת בראי.

 

מבין מאות ה"פסאז'ים" של העיר נסקרו בספר כמאה במספר,

שאותם הכיר בנימין היטב מביקוריו הקבועים בבתי הקפה וכן משוטטות חופשית, שבה ראה גם שליחות היסטוריונית ממדרגה ראשונה.

 

בנימין הוא הראשון שתפש את הסגנון העירוני של הרחוב ה"חצרי" שהתפתח למבנה המדרחוב,

כמתחם אדריכלי מוגדר. במבט של סוציולוג גם הבחין במשמעות החברתית של ישיבה בצוותא במתחם הידידותי שמעניק חסות מפגעי האקלים ועם זאת איננו מסתגר מפני המרחב הציבורי: הודות לדופנותיה הפתוחים או השקופים של מרפסת הקפה מתקיים המגע בין הצופים מבפנים לבין העוברים ושבים בחוץ. הפתיחות הזאת של בני פריז מתלווה אליהם גם פנימה, כאשר מראות גדולות הקבועות מכל צד מרחיבות את חלל הפנים של המקום הקטן, ושוברות את קדרות הקירות האטומים.

 

מעצבי ומייסדי האדריכלות האורבאנית הזאת

(כגון הוסמאן, שחתך את שטח העיר בטורי בניינים מפינת הרחוב ועד סופו),

היקצו את המעברים במקורם למטרות המסחר המתפתח ותנועת הקונים הבלתי פוסקת בכל מזג אויר. אך הנראות ההדדית של הסחורה, הצרכנים ובעלי החנויות קיבלה ערך אסתטי מוסף, שהשפיע על ההווי החברתי התוסס בכיוון תרבותי מועצם.
[לינק לויקיפדיה: הפסאז'ים_המקורים_של_פריז_ ]

 

אשר לולטר בנימין,

שתיעד בסגנון אמנותי את התרבות האדריכלית המתפתחת והעלה אותה על מפת ההגות המודרנית – תכניתו הגרנדיוזית לשחזר את פריז בספר נקטעה עם הכיבוש הנאצי, שבישר גם את סופו. בבריחתו דרומה הספיק לחצות את הפירנאים אך גם מעבר לגבול הקטלאני חש במלכודת הגסטאפו ושם קץ לחייו. מקום תחנתו האחרונה הונצח בידי דני קראוון באנדרטה מרהיבה מול הים הפתוח.

---

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים – http://www.cavim.co.il/

טיפים בין הסופר למעצב

במהלך דורות של זרמים משתנים באמנות, בספרות ובארכיטקטורה נוצרה זיקה הדדית בין אמנים מקטגוריות שונות, אם במגע בין -אישי (כמו בבתי הקפה של פריז, בימי הסוריאליזם) ואם בהשראות גומלין מעל במה ציבורית – תיאטרון, תערוכה, עיצוב עירוני. בהשפעה ההדדית המתקיימת בין הספרות לאדריכלות, יש לתיעוד המילולי ערך הסברתי ממדרגה ראשונה.
להלן כמה מדגמים לזיקה בין עבודת הסופר לבין עולם עיצוב פנם והאדריכלות :

1. האדריכלות היא מלאכת מחשבת, כמו שתי-וערב
היה זה רולנד בארת, אסתטיקן מודרני, שעמד על המשותף בין המושגים: טקסט, טכסטיל, ארכיטקטורה (בלועזית קירבת המלים ברורה יותר: text / textile / archi-tecture ).
אכן המושגים האלה מדגישים את פעולת העיצוב באריגה, במרקם ובצורה של פני השטח המעובד.
כשם שהבד ארוג בשתי-וערב כך הכתיבה עשויה מלאכת מחשבת ברבדים של משמעות, המקושרים לאורך ולרוחב.
הרעיון הזה מאפיין גם את יחסי הגומלין בין העיצוב הסביבתי לבין המשמעויות שמבטא האדריכל בתכנון ערים, בניינים, גשרים, וכל מרחב אורבאני – ועקרונית הוא מסכם את מה שמתרחש ממילא בהתפתחות הבנייה מאז ומתמיד.

 

 

 

2. האדריכלות מיישמת בבנייה את הפתרונות החברתיים והכלכליים של הקהילה
רבים הסופרים שהשפעתם האמנותית פרצה מעל ומעבר גבולות החיבור הספרותי, וביניהם כאלה שאף עיצבו את הקו המוביל באדריכלות תקופתם.
הסופר ההומניסט ואיש האשכולות גתה (המאה ה-18 ומחצית ה-19) הופקד על התכנון האדריכלי של העיר ויימאר – ולמעשה יצר חידוש בתפישת האדריכלות האירופאית, במעבר מהתמקדות סביב המרכז הדתי והשילטוני אל פילוח צרכי האוכלוסייה העירונית הנמצאת בתהליכי התפתחות.

 

 

3. האדריכלות מונצחת בין דפי הספרים
הספרות רואה מתפקידה לתעד בדרכה האמנותית את הישגי הפאר של האדריכלות, כדי להטביע חותם אסתטי על התרבות האנושית.
ספריו של ויקטור הוגו (המאה ה-19), מהווים תיעוד מפואר של רחובות פאריז מימי הביניים ועד ימיו, וגולת הכותרת ביצירתו היא כמובן הנצחת קתדרלת נוטר-דאם בתיאורים פלסטיים מרשימים. המבנים הגותיים, ובעיקר הקתדרלות הידועות ביופיין זכו לתיאור מדוקדק של גדולי הסופרים, שהבולט מביניהם הוא מרסל פרוסט ( המאה ה-20) שגם "בנה" את ספריו בהשראתן – מבנה ענק שמורכב מפרטי פרטים המעוצבים אחד לאחד כיצירות אמנות משוכללות בפני עצמן !

 

שער נוטרדאם דה פריז

4. רוח האדריכלות פורצת מהאבן הודות לדיבוב הספרותי
המשורר הדרום אמריקאי פבלו נרודה (פרס נובל לשנת 1971) "מפיח חיים" בעיר האבודה שעל פסגות המאצ'ו פיצ'ו, בפואימה על שמם. הנוף ההררי עוצר הנשימה מתחרה כביכול בתעלומת העוצמה האנושית העל-טבעית כמעט, שהצליחה להתמודד עם הדרישות האורבאניות של חיי היומיום בין המדרונות התלולים.. ההר דורג במפלסים לולייניים ובמנהרות שבין צוקים בלתי עבירים לכאורה, והאמפיתיאטראות מוקמו בשקעים הטבעיים של ההר.
הביקור משחזר מעין עלייה לרגל אל אותה עיר חבויה שבין רכסי האנדים ולמעשה מהווה שיר תהילה לאדם הכול-יכול. בכך רצה הסופר להזכיר לדורנו מה כוחה של הנחישות ושל הרוח היוצרת.

 

 

גם העולם המודרני מלא באתרים מושקעים שהם פרי חשיבה אדריכלית מעמיקה ורמתם לא פחותה מפלאי העולם העתיק.

די להציץ במבני הענק שהוקמו בלונדון, ברצלונה או סידני לקראת האולימפיאדות שנערכו בעשורים האחרונים.
[לינק  - אתרי מורשת עולמית]

איפה יימצאו הסופרים שישמשו לפה לשירת הזכוכית והמתכת הטמונה באדריכלות הטכנולוגית, ומסתגלת בהרבה פחות מאמצים לכל דרישות השטח, לגובה ולרוחב. מעל ומעבר לביאנלות ולעין המצלמה, המפעלים הללו ראויים להנצחה בטקסט ספרותי, שיהיה רגיש לתמורות המתחוללות בעיצוב המודרני ויספר לאן נושבת רוח האדריכלות כיום.

---

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים – http://www.cavim.co.il/

עיצוב פנים הסוכה הירוקה

כידוע, סוכות הוא חג אקולוגי מיסודו, ומעודד מגע רענן עם הטבע עוד במקורות.
כיום – השהייה במרחב שבין הרחוב לבין הבית, בין החוץ לפנים, מקרבת את השוכן בסוכה הן לסביבה המרחבית והן לחופת השמיים.
אם ברצוננו לאמץ את המשמעות העמוקה של מנהגי סוכות כדי לחוש את נשימת הטבע ואת ריתמוס העונות המתחלפות, איך נעצב את הסוכה הביתית למשך ימי החג ?

 

החג מזמין אותנו להתייחס בצורה ידידותית לצמחייה ולכבד את פירותיה. אגב,

ראוי להזכיר כי הדבר מנוגד לחלוטין לנטייה הרווחת במקומותינו לכרות ענפים בצורה בלתי מבוקרת. עדיף להסתפק ברמזים לעולם הצומח ואפילו בסמלים בלבד, שישמשו תזכורת אסתטית לשמירה על איכות הסביבה.

 

כבר במקורות (ואפילו בבניית אוהל המשכן) ידעו האמנים לחקות את הטבע בעיצוב העיטורים,

אם בצורות מעוררות השראה כגון "כפתור ופרח" ואם במקלעת פעמונים ורימונים שהיוותה חיקוי לגלעינים ולפריחה. כך גם העמודים בבית המקדש (תימורות) חיקו צורות של עצי תמר משורטטים בעדינות על תבליטי הכרכובים.

 

פרי הרימון הוא מטבעו דגם מופת ליופי והרמוניה וכשהוא משולב בפעמונים הוא ממזג את כל החושים – בצבע, בצליל ובצורה.
אכן, גם בסוכה המודרנית יכולים אלמנטים מסוג זה להעניק נופך חגיגי ומהודר הנוסף על תחושת ההתרעננות וכפסק זמן ממעגלי השגרה של הבית עם הרגליו היומיומיים.

 

היציאה מהחולין תתבטא בסוכה במושבים רכים הפזורים על מחצלת,

סלי פירות צבעוניים ופינת מיכלי מחזור שיעניקו את תחושת ההרפיה ההולמת למתחם "סוכתי" במרפסת, בחצר או על הגג. מתייקרת הסוכה יסתלסלו הלקטים ומחרוזות עשויות מגלעינים ופירות יבשים. בדי הקירות יקושטו בציורי ציפורים ססגוניות וענפים עשויים נייר קרפ ירוק בשלל צורות. תאורת היום תסתנן פנימה דרך אשנבים המעוטרים בגזירות צבעוניות, ותאורת הלילה תעוצב בפנסים וכוכבים שיעובדו מחומרים ממוחזרים.

ישלימו את התמונה מוביילים זוהרים בשלל צבעים ובמיטב הדמיון היצירתי. לאלה המעוניינים להדגיש יותר

את הכאן ועכשיו המודרני – מדבקות הולוגראמה יתנו מענה הולם ואטרקטיבי הן לחיסכון באנרגיה והן לפעלולי הקדמה.
הלול - קישוטים לסוכה חגים ומועדים לשמחה

---

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים – http://www.cavim.co.il/

עיצוב פנים – חגי תשרי

שמות חדשי השנה משקפים במדויק את התמורות בטבע, על פי הלוח השנתי הקדום. ביסודו,

שימר הלוח העברי את שמות החודשים במקורם הבבלי (ולפיכך שרדו השמות בנוסח העתיק).

ובכן מהי המשמעות המקורית של חודש תשרי, ואיך היא מתקשרת לאווירה החגיגית השורה עלינו החל מראש השנה ועד סוכות ?

 

---

א. תשרי במובן של התחלה – הולם להפליא את ההתעוררות של האדם והטבע לאחר הקיץ היבש.
ב. שמו הנרדף של תשרי – "ירח איתנים", נובע מגאות הנהרות, המייצגים את איתני הטבע, ומעניק לו ערך מוסף:

הכול חוזר לאיתנו ותחושת ההתחדשות גוברת בהתאם.
ג. ההתמלאות באנרגיה, האופיינית לנקודת ההתחלה מתבטאת בשמחה שהיא סימן היכר לחג הסוכות

("שמחת בית השואבה" שמחת תורה"), כפי שנאמר: "ושמחת בחגיך"

---

אם הטבע "עושה את שלו" בנופים המוריקים, על האדם הרוצה להתחבר אל הטבע מוטל לעצב את עולמו הפנימי בכוחות עצמו. הפיתוח הרענן של "המגרש הפנימי", עיצוב חלל הפנים, נתון בידי הדייר והמעצב המודעים להתרחשות הסביבתית. לפתוח חלון, לצבוע את הבית בצבעים רעננים, לעטר ולקשט בפרחי העונה או בעיצוב פרחוני, להתייחס גם לעיצוב הריחני – כיווני עיצוב כגון אלה יבטאו היטב את המגע החי עם ההתמרה החיצונית.

 

---

זה הזמן לשקול שינויים במיקום הריהוט ואף להתאבזר בריהוט חדש או משופץ.

אם נשקלת החלפת הריהוט – הכיוון המתאים ביותר יהיה העיצוב המודולארי, שמוסיף ממד עומק לרעיון ההתחלה.
העיצוב המודולארי יוגדר כראשיתו של תהליך שמזמין חשיבה יצירתית עם מבט על האפשרויות הטמונות בהמשכו. הדבר דורש את הפעלת הדמיון ואת ההתייחסות למשחק הצורות שיקבעו את השלבים הבאים.

---

על בסיס הדמיון, שהוא תנאי הכרחי , יש להשקיע בעשייה ובתכנון בשטח :
- לשבת על דפי שרטוט ולחשב מידות, מרחקים, זוויות על פי הצרכים הריאליים של בני הבית.
- לבדוק כמויות ועלויות של החומרים, הן בשלבי התשתית והן בצפי העתידי
- להתעדכן בחומרי המחזור הידידותיים לסביבה מתוך ההיצע הזמין בשוק

---

על פי הגיון הכניסה לתקופה חדשה ראוי לשים דגש מיוחד על צורת הכניסה לבית: עיצוב מעודכן של השער, הגדר, הדלת – על שני צידיהם – יהווה ביטוי סמלי למעבר בין העונות ולקשר בין החוץ לפנים.
נותר לברך ב"כניסה ברגל ימין" לשנה הבאה עלינו לטובה, באווירה החגיגית של פתיחת דף חדש.

---

 

 אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב . 

קווים בנמל תל אביב

---

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד – חומרים מענינים באתר הבית של קווים – http://www.cavim.co.il/